:
:
:
:
...Loading...

תיאוריה מוסיקלית

מרכיבי הצליל

מבוא על תיווי ומרכיבי הצליל

גובה צליל( (Pitch
 גובה צליל מתייחס לתדירות הצליל ונקבע על ידי מיקום התווים על החמשה. על מנת לקבוע גובה צליל מדויק יש להכיר מספר מושגים בסיסיים בתיווי.

חמשה Staff)) – החמשה הנה סימן מוסיקלי בסיסי ביותר משום שעליו כותבים את התווים ומסביבה את שאר הסמנים השונים המרכיבהים את הצליל. החמשה עברה גלגולים שונים באבולוציית התיווי ולבסוף נראה כי חמישה קווים הם הדרך הנוחה והברורה ביותר לרישום תווים וכך היא נשארה.

  לחמשה חמש שורות

  וארבע בינות

את גובה הצליל ניתן לכתוב על השורות או בבינות. כאשר רוצים לכתוב צליל גבוה או נמוך מן הצלילים בתוך החמשה, יש להוסיף "קווי עזר". בתחילה קווי העזר נמשכו על כל החמשה אך קיום קווי העזר הם קצרים ורק בולטים במקצת אל מחוץ לתו.


מפתחות (Clef)
 תפקידו של המפתח הוא להגדיר את גובה הצליל על החמשה. ישנם שלושה מפתחות עיקריים : מפתח סול – מציין היכן נמצא הצליל סול ראשון, מפתח פה מציין היכן נמצא הצליל פה קטן על החמשה ומפתח דו המציין היכן נמצא הצליל דו ראשון על החמשה. ללא המפתחות לא ניתן לקבוע את גובה הצליל והתווים הם חסרי משמעות.המפתח יופיע בתחילת החמשה.ניתן להחליף מפתח במהלך החמשה על מנת להמנע מקוי עזר מרובים. שמות המפתחות נגזרות מן האותויות הלטיניות: G-סול,  F-פה,  C- דו.
כתיבת המפתחות עברה שינויים רבים לאורך השנים וקיום מפתח סול מייצג מנעד גבוה (סופרן), מפתח פה מייצג מנעד נמוך (בס) ומפתח דו המייצג מנעד אמצעי (אלט וטנור).

מפתח סול
מפתח סול נגזר מן האות G , הוא יושב על הקו השני בחמשה ובכך מייצג את הצליל סול. מפתח זה יהיה שייך לכלים וקולות שהמנעד שלהם הוא גבוה, למשל: קול סופרן, יד ימין בפסנתר, גיטרה, חליל, כינור, חצוצרה, סקסופון, פיקולו וכלים נוספים


 
        דו      סי     לה    סול    פה     מי     רה     דו      סי    לה    סול     פה    מי     רה      דו 
                                                                                                                             
מפתח פה
מפתח פה נגזר מן האות F . במפתח זה שתי נקודות הנמצאות מעל ומתחת לקו הרביעי בחמשה וקובעות את מיקומו של הצליל פה. מפתח זה משמש את הכלים והקולות בעלי המנעד הנמוך, למשל: יד שמאל בפסנתר, צ'לו, קונטרבס, בסון, טובה וכלים נוספים.


 
        דו     סי      לה     סול   פה    מי      רה    דו      סי     לה     סול   פה     מי     רה     דו

מפתח דו טנור ודו אלט
מפתח דו טנור נמצא על הקו הרביעי ומייצג את הצליל דו אמצעי. קיום מפתח זה אינו עומד בפני עצמו ונמצא בשימוש בכלים שהמנעד שלהם נע בין בס לסופרן. מפתח דו אלט נמצא על הקו השלישי וגם הוא מייצג את הצליל דו אמצעי. קיום משמש מפתח זה את הוילה.

                                    מפתח דו אלט                              מפתח דו טנור


מפתח כלי הקשה
מפתח זה משמש מערכת תופים או כלי הקשה שונים כאשר אין גובה צליל מוגדר.

 

מפתחות משולבים
מפתחות אלה ניתן לראות את הסיפרה 8 מעל או מתחת למפתח (מופיע במפתחות סול ופה), כאשר הספרה 8 נמצאת מעל המפתח הצליל שישמע יהיה גבוה באוקטה מהצליל הכתוב בחמשה. כאשר תופיעה הסיפרה 8 מתחת למפתח הצליל שישמע יהיה נמוך באוקטבה מהצליל הכתוב בחמשה.


סימני התק Accidentals)-)
גובה הצליל נקבע על ידי המפתח ומיקום התו על החמשה. אך ישנם סימנים המאפשרים להנמיך או להגביה את התו על ידי הוספת הסימן בצד שמאל של התו. ומכאן שלכל תו יש למעשה חמש אפשרויות של גובה צליל – התו הטבעי כפי שהוא כתוב, התו מוגבה בחצי טון, התו מוגבה בשני חצאי טון, התו מונמך בחצי טון והתו מונמך בשני חצאי טון

דיאז – סימן זה מגביה את הצליל בחצי טון

 צליל זה נקרא דו דיאז והוא גבוה בחצי טון מהצליל דו


במול – סימן זה מנמיך את הצליל בחצי טון

 צליל זה נקרא סול במול והוא נמוך בחצי טון מהצליל סול
 
בקר – סימן זה מבטל סימן התק המופיע קודם בתיבה או ליד המפתח

  סימן הבקר על הצליל פה מבטל את סימן ההתק שלפניו והצליל שישמע יהיה פה

דיאז כפול – סימן זה מגביה את הצליל בשני חצאי טונים (טון שלם)

  צליל זה נקרא רה דיאז כפול והוא גבוה בטון מהצליל רה (הצליל שישמע בפועל יהיה מי)

במול כפול – סימן זה מנמיך את הצליל בשני חצטי טונים (טון שלם)

  צליל זה נקרא סול במול כפול והוא נמוך בטון מהצליל סול (הצליל שישמע בפועל יהיה פה)

*למעשה לכל צליל יכול להיות יותר משם אחד (למשל:דו דיאז ורה במול), לתופעה זו קוראים     אנהרמוניה והיה תדובר בהמשך.

*כאשר סימני ההתק מופיעים בתחילת החמשה ליד המפתח, הם מבטאים הופעה של סולם מסוים ויהיו תקפים לאורך כל היצירה (אלא עם יבוטלו על ידי בקר). על מנת לראות ולהבין את סדר הופעת סימני ההיתק והסולמות השונים אותם הם מייצגים יש לקרוא את הפרק על הסולמות ומעגל הקווינטות.

 

משך צליל- (Duration)

עד כה הכרנו את הגורמים המשפיעים על גובה צליל (מפתח, מיקום התו על החמשה וסימני התק). היבט נוסף המרכיב את הצליל הוא משכו,זאת אמרת- כמה זמן הצליל נמשך מרגע הפקתו ועד לסיומו המוחלט. בעזרת שני היבטים אלה ניתן להשלים את כתיבת התו (היבטים נוספים המרכיבים את הצליל הם:עוצמת הצליל וגוון הצליל). הגורמים המשפיעים על משך הצליל הם צורת התו הבנויה מראש, רגל ודגל, מהירות (Tempo ) ומשקל.

ערכים רתמים – משכי הצלילים

טבלת הערכים הרתמיים + ההפסקות (שתקים דממות) של כל ערך רתמי


  חלק שלושים ושתיים        חלק שש עשרה                שמינית                     רבע                 חצי                  שלם 

תו מנוקד – כאשר מופיעה נקודה בצידו הימני של התו, יש להוסיף למשך התו חצי מערכו.

               כאשר מופיעות שתי נקודות בצידו הימיני של התו, יש להוסיף למשך התו שלושה רבעים
               מערכו המקורי.

Tuplets

טריולה – טריולה היא שלושה צלילים בעלי אותו משך המבוצעים על אותו משך זמן של שני צלילים
             מאותו ערך רתמי. טריולה של שמיניות ימשכו בפרק זמן של שתי שמיניות.


ניתן לבצע חלוקות נוספות. קווינטולה (חמישה צלילים אשר יתפסו מקום של ארבע)
                                     סקסטולה (שישה צלילים אשא יתפסו מקום של ארבע)
                                     ספטולה (שבעה צלילים אשר יתפסו מקום של ארבע), וכן הלאה.
העקרון לגבי הTuplets  קובע כי יש לרדת ממספר הצלילים עד לערך הרתמי הקרוב ובכך ניתן לדעת כמה זמן צלילים אלו תופסים.


משקל Meter/Time signature

המשקל הוא למעשה מחזוריות של פעמות, דופק בתוך מחזור המותחם על יד תיבה (Bar/Measure).
אותו מחזור נתחם על ידי קו משמאל וקו מימין – אלה נקראים קוי תיבה. (Bar Line) בתוך התיבה הפעמה הראשונה תיהיה הפעמה המודגשת ביותר. הפעמה השלישית אף היא מודגשת אך פחות מן הראשונה. המשקל נכתב ליד אחרי המפתח וסימני הסולם ומורכב משני מספרים. המספר העליון מייצג את מספר הפעמות בתיבה והמספר התחתון מייצג את הערך הרתמי של כל פעמה (חצי, רבע, שמינית, חלק שש עשרה). כתיבת התווים בתוך החמשה צריכה להתבצע כך שניתן יהיה לראות את החלוקה לפעמות.

דוגמא: משקל ארבע רבעים


                                                                           מס הפעמות בתיבה
                               
 
                                                        הערך הרתמי של כל פעמה (רבע)

משקל מושלם - Perfect time – משקל מושלפ הוא משקל אשר בו מספר הפעמות בתיבה ניתן לחלוקה זוגית או אי זוגית. אם כן, משקלים אלה יהיו זוגיים או אי זוגיים. למשל: שני רבעים, שלושה רבעים, ארבעה רבעים וכו'.

משקל לא מושלם imperfect time- - משקל לא מושלם הוא משקל אשר בו מספר הפעמות בתיבה אינו מתחל בשתיים או בשלוש. למשל: חמישה רבעים, חמש שמיניות.

מושגים נוספים בקצב

מקצב/-  Rhythm מקצב הוא ארגוון של ערכים רתמיים ביחידת זמן.
 
דוגמאות למקצבים שונים במשקל ארבע רבעים:


סינקופה/ -  Syncopation סינקופה היא דגש של פעמה או חלק של הפעמה שלא צריך להיות מודגש, או היעדר דגש של פעמה חלק של הפעמה שצריך להיות מודגש.

דוגמאות לסינקופה:


סווינג/  Swing – נגינה של שני צלילים שאמורים להיות שווים בצורה לא שווה. בדרך כלל הראשון ארוך והשני קצר. שמינות סווינג הן למעשה שתי שמניות אשר מנוגנות כך שהשמינית הראשונה יותר ארוכה מהשמינית השניה, הדרך לרשות זאת בתיווי היא, טרוילה של שמיניות כאשר שתי השמיניות הראשונות מחוברות בקשת ( בפועל פשוט רושמים swing ).

                                                           


קצב/מפעם/Tempo- הטמפו מתייחס למהירות הפעמה/דופק/Beat של המוסיקה. יש לציין בתחילת היצירה את מהירות הפעמה לפי מספר הפעמות בדקה  bpm .
                                              
                                                ביצירה זו יהיו מאה פעמות בדקה

בתיווי מסורתי ניתן למצוא מושגים המתארים את המהירות. מושגים אלה יהיו רשומים לרוב באיטלקית ויהיו כתובים לצד הסימון המטרונומי או במקומו.

סימני מהירות


Grave – לאט, כבד, רציני

Largo – לאט מאוד ורחב

Larghetto – קצת יותר מהר מ- Largo

Adagio – לאט

Adagietto – קצת יותר מהר מ- Adagio

Lento – לאט

Andante – נעים, מתון, (בקצב הליכה)

Andantino – קצת יותר מהר מ- Andante

Maestoso – מלכותי

Moderato – בקצב מתון

Allegretto – קצת יותר לאט מ- Allegro

Allegro – מהר ושמח

Animato – בחיות (מלא חיים)

Vivace – מלא חיים ומהר

Presto – מהר מאוד

Prestissimo – הכי מהר (יותר מהר מ- Presto)

Accelerando – להאיץ, בהדרגה יותר מהר (accel.)

Ritardando – להאט, בהדרגה יותר לאט (rit.)

Alla breve – מהירות כפולה

 A tempo – במהירות המקורית

Ritenuto – האטה פתאומית


Rubato  - מהירות חופשית

Tempo giusto – במהירות מדוייקת


לעתים סימני המהירות יבואו בליווי מפורט יותר, להלן מילים נוספות (לצד המהירות)

Poco a poco  - מעט מעט, בהדרגה

Con  - עם

Quasi – כמו

Non troppo – לא יותר מידי

Assai  - מאוד

Molto – הרבה

סולמות

סולם הוא סידור של צלילים ברצף עולה או יורד ומשמש כבסיס ליצירה מוסיקלית. בדרך כלל מוגדר הסולם בתוך מסגרת של אוקטבה. הסולמות המערבים כוללים בדרך כלל שבעה צלילים שונים והמרווחים בין הצלילים הם שקובעים את סוג הסולם, למשל: (מז'ור או מינור). הסולם המז'ור והמינור הם הסולמות המרכזיים והחשובים ביותר במוסיקה המערבית ומהווים בסיס להתפחות המוסיקה הטונאלית  והפונקציונלית החל מהמאה ה-16 ועד למוסיקה פופולארית בת זמננו. כל יצירה טונאלית מקפלת בתוכה את צלילי הסולם המז'ור או המינור, כאשר הצליל הנמוך בסולם הינו הצליל החשוב ביותר ומהווה מרכז טונאלי ואף מעניק לסולם את שמו. אמנם הסולמות המג'ורים והמינורים דחקו את המודוסים הכנסייתים הצידה אך במקביל איפשרו למוסיקה הטונאלית להתפתח במימד ההרמוניה הפונקציונאלית. 

סולם מז'ור – הסולם המז'ור נקבע לפי המרווחים שנוצרים בין הצלילים ( סקונדה קטנה או סקונדה גדולה). ניתן להסתכל על הסולם כחיבור של שני טטראקורדים ( טטראקורד- קבוצה של 4 צלילים ).
שני הטטרקורדים הללו בנויים ממרווחים של טון, טון, חצי טון. והמרחק בין שני הטטרקורדים הוא טון (סקונדה גדולה). ניתן לסכם את תבנית הסולם המז'ור כך:

סולם דו מז'ור

דרך נוספת בה ניתן לתאר את הסולם המז'ור היא, לפי המרווחים שנוצרים מצליל היסוד לשאר הצלילים בסולם. במקרה של דו מז'ור יש לבדוק את המרווחים בין דו לרה בין דו למי בין דו לפה וכן הלאה.
בבדיקה זאת נגלה כי המרווחים בסולם מז'ור הם זכים (קוורטה, קווינטה, אוקטבה) או גדולם (סקונדה גדולה, טרצה גדולה, סקסטה גדולה וספטימה גדולה).

בניית סולם מז'ור

שלב א' : לרשום את צלילי הסולם בעליה. לדוגמא: פה מז'ור ( פה סול לה סי דו דה מי פה )

שלב ב' : לרשום את המרווחים שנוצרים בין הצלילים.

שלב ג' : לשנות את הצלילים על ידי הוספה של דיאז או במול כך שתתקבל התבנית של הסולם המז'ור. במקרה של סולם פה מז'ור יש להוסיף במול לצליל סי.

שלב ד' : להעתיק את סימני ההתק לפי מיקומם ליד המפתח.

*דו מזור הוא המקרה היחיד בו מתקבלת התבנית של הסולם המז'ור ללא סימני התק. כל סולם מז'ור אשר יתחיל מצליל אחר יחייב סימני התק


*סימני ההתק שיופיעו הם דיאז או במול את לעולם לא שניהם יחד.


טבלת סולמות מז'וריים בעלי דיאזים

הסולם המז'ור
 
דו


סול 
רה 
לה 
מי 
סי 
פה דיאז
הדיאזים המוספים אין    


 פה דיאז  פה דיאז 
דו דיאז       פה, דו      סול     פה, דו, סול, רה  פה, דו, סול, רה, לה    פה, דו, סול, רה, לה, מי
רישום סימני ההתק על החמשה 

טבלת סולמות מז'וריים בעלי במולים

הסולם המז'ור
 
דו


פה 
סי במול 
מי במול 
לה במול 
רה במול 
סול במול
הבמולים המוספים אין    


 סי במול  סי במול, מי במול  סי, מי,לה       סי, מי, לה, רה  סי, מי, לה, רה, סול     סי, מי, לה, רה, סול, דו
רישום סימני ההתק על החמשה 

סולם מינור- – ממש כמו הסולם המז'ור גם הסולם המינור נקבע לפי המרווחים שנוצרים בין הצלילים
( סקונדה קטנה או סקונדה גדולה). תבנית הסולם המינור היא (מצליל הבסיס בעליה) טון, חצי טון, טון, טון, חצי טון, טון, טון. גם בסולם מינור המרווחים מן הבסיס הם קוורטה זכה, קווינטה זכה ואוקטבה זכה אך המרווחים: טרצה, סקסטה וספטימה הם קנטים ובכך טמון ההבדל בין הסולם המז'ור והסולם המינור. המדרגות שלוש, שש ושבע מונמכות בחצי טון ביחס לסולם המז'ור. תבנית הסולם המז'ור מתגלמת באופן הברור, ללא סימני התק, מהצליל דו עד דו ותבנית הסולם המינור המתגלמת באותו האופן, ללא סימני התק היא מן הצליל לה עד לה ונקרא סולם מינור טבעי


סולם לה מינור טבעי

בניית סולם מינור

שלב א' : לרשום את צלילי הסולם בעליה. לדוגמא: דו מינור ( דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו )

שלב ב' : לרשום את המרווחים שנוצרים בין הצלילים.

שלב ג' : לשנות את הצלילים על ידי הוספה של דיאז או במול כך שתתקבל התבנית של הסולם המינור. במקרה של סולם דו מינור יש להוסיף במול לצלילים: סי, מי ולה

שלב ד' : להעתיק את סימני ההתק לפי מיקומם ליד המפתח.

סולם דו מינור

סולם מינור הרמוני

סולם מינור הרמוני הוא סולם מינור טבעי עם אלטרציה (שינוי אחד הצלילים). בונים סולם זה כפי שבונים סולם מינור טבעי אך בשינוי של צליל שביעי מוגמה בחצי טון ובכך יוצרים טון מוביל (כפי שקיים בסולם המז'ור) וזאת על מנת לחזק את התחושה הטונאלית של הסולם.
לדוגמא : סולם לה מינור הרמוני בנוי כמו לה מינור טבעי אך הצליל השביעי ( סול ) מוגבה בחצי טון
והופך לסול דיאז המתפקד כטון מוביל של לה ובכך מחזק את התחושה הטונאלית.

 סולם לה מינור הרמוני

 צליל שביעי מוגבה       
                            
 
 סולם מינור מלודי

הסולם המינור המלודי מבוסס גם הוא על תבנית הסולם המינור הטבעי עם אלטרציות. בסולם המינור ההרמוני העלנו את הצליל השביעי בחצי טון ובכך נוצר מרווח של סקונדה מוגדלת בין המדרגה השישית למדרגה השביעית. על מנת להמנע ממרווח של סקונדה מוגדלת יש להעלות את הצליל השישי בחצי טון.
אם כן, סולם מינור מלודי הוא סולם מינור טבעי עם צליל שישי ושביעי מוגבהים בחצי טון. ההגבהות בסולם מינור מלודי מתקימות רק כאשר הסולם מנוגן בעלייה והצליל השביעי מתפקד כטון מוביל. כאשר הסולם המלודי מנוגן בירידה יש לנגנו כסולם מינור טבעי.
בסולם מינור מלודי מתקבלים שני טטרקורדים. הטטרקורד הראשון הוא טטרקורד מינור ( טון, חצי טון, טון ) והטטרקורד השני הוא טטרקורד מז'ורי ( טון, טון , חצי טון ) ולכן סולם מינור טבעי נראה לעתים גם סולם מינור מז'ור.
סולם לה מינור מלודי יכלול את הצלילים פה וסול מוגבהים בחצי טון.


סולם לה מינור מלודי

סולמות מקבילים

ישנם שני דרכים למציאת סימני ההתק בסולם מינור. הדרך הראשונה נעשית על בניית הסולם לפי התבנית של סולם מינור. הדרך השנייה נעשית על ידי השוואה לסולם המז'ור.
בסולם דו מז'ור אין סימני התק כלל וכך גם בסולם לה מינור ומכאן ששני סולמות אלה חולקים אותם צלילים ולזה קוראים סולמות מקבילים. היחס בין סולם מז'ור לסולם מינור בעל אותם סימני התק הוא יחס של טרצה קטנה ( מרחק של שלושה צלילים וטון וחצי בינהם ) בירידה מהסולם המז'ור.
על מנת למצוא את סימני ההתק של סולם מינור ניתן לעלות טרצה קטנה ולמצוא את סימני ההתק של המז'ור המקביל, סימני היתק אלה יהיו תקפים גם לסולם המינורי.
דוגמה : על מנת למצוא מהם סימני ההתק הנמצאים בסולם פה דיאז מינור יש לעלות טרצה קטנה מהצליל פה דיאז ולהגיע לצליל לה. בסולם לה מז'ור ישנם שלושה דיאזים ( פה, דו, וסול ) אותם סימני התק יהיו גם בסולם פה דיאז מינור.


טבלת סולמות מינוריים בעלי דיאזים

הסולם המינור
 
דו


מי 
סי 
פה דיאז 
דו דיאז 
סול דיאז 
רה דיאז
הדיאזים המוספים אין    


 פה דיאז  פה דיאז 
דו דיאז       פה, דו      סול     פה, דו, סול, רה  פה, דו, סול, רה, לה    פה, דו, סול, רה, לה, מי
רישום סימני ההתק על החמשה 

טבלת סולמות מינוריים בעלי במולים


הסולם המינור
 
דו


רה 
סול 
דו 
פה 
סי במול 
מי במול
הבמולים המוספים אין    


 סי במול  סי במול, מי במול  סי, מי,לה       סי, מי, לה, רה  סי, מי, לה, רה, סול     סי, מי, לה, רה, סול, דו
רישום סימני ההתק על החמשה 

מרווחים\ Intervals

מרווח מוסיקלי הוא למעשה מרחק בין צלילים או יחס בין צלילים. מבחינה פיסיקלית המרווח המוסיקלי הוא הפרש בין תדירויות של שני צלילים. לכל מרווח ישנו שם ייחודי לו המאפיין אותו. שמות המרווחים לקוחים מהשמות למספרים הסידוריים בשפה הלטינית. שמות המרווחים נותנים אינפורמציה גם לגבי מספר הצלילים האבסלוטי שקובע את המרווח וגם לגבי מספק הטונים שמרכיב את המרווח וקובע את אופיו.
במוסיקה מערבית האוקטבה מחולקת ל-12 חצאי טון שווים (כוונון משווה), כפי שניתן לראות במקלדת הפסנתר, ויחידת המדידה של המרווחים המוסיקלים היא טון. כאשר המרחק המינימלי בין צלילים (במוסיקה מערבית) הוא חצי טון.

ישנה הבחנה בדרך ההופעה של המרווחים. כאשר שני צלילים מנוגנים זה אחר זה המרווח המתקבל נקרא מרווח מלודי וכששני צלילים מנוגנים ביחד המרווח המתקבל נקרא מרווח הרמוני. לעתים קיים שוני מהותי במשמעות המרווח בהופעותיו השונות. למשל כאשר סקונדה מופיעה בצורה הרמונית היא נשמעת צורמת ומתוחה וכאשר היא מופיעה בצורה מלודית היא מהווה בסיס חיוני למלודיה.

שמות המרווחים עד אוקטבה(אבסלוטי)


1- פרימה
2- סקונדה
3- טרצה
4- קוורטה
5- קווינטה
6- סקסטה
7- ספטימה
8- אוקטבה


 
את המרווחים המוסיקלים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות :


מרווחים זכים – צירוף של שני צלילים שיוצר מצלול אחיד.

פרימה –  פרימה הוא מרווח בין צליל כלשהו לעצמו.     
רישום בעברית – 1 ז  , באנגלית - 1 p 
 
פרימה זכה

אוקטבה – מירווח בין צליל מסויים לצליל השמיני ממנו, בינהם יש 6 טונים
רישום בעברית – 8 ז , באנגלית - 8p

  אוקטבה זכה


קווינטה – מירווח בין צליל מסויים לצליל החמישי ממנו (יש לספור חמישה צלילים כולל הצליל הראשון והאחרון), כאשר בינהם יש 3.5 טונים.
רישום בעברית – 5 ז , באנגלית - 5 p

 קווינטה זכה


קוורטה – מירווח בין צליל כלשהו לצליל הרביעי ממנו, כאשר בינהם יש 2.5 טונים.
רישום בעברית – 4 ז , באנגלית – 4  p

  קוורטה זכה

מרווחים שאינם זכים ( גדולים וקטנים)

סקונדה – מירווח של סקונדה יהיה לעולם בין צליל כלשהו לצליל השני ממנו. קיימים שני סוגים של מרווח זה. סקונדה גדולה – מרווח בין צליל כלשהו לצליל השני ממנו כאשר בינהם יש טון אחד.
סקונדה קטנה – מרווח בין צליל כלשהו לצליל השני ממנו כאשר בינהם יש חצי טון.


 סקונדה גדולה
 רישום בעברית – 2ג , באנגלית - 2M

 סקונדה קטנה
 רישום בעברית – 2ק , באנגלית – 2m


טרצה – מירווח בין צליל כלשהו לצליל השלישי ממנו. קיימים שני סוגים של מרווח זה.
טרצה גדולה – מירווח של שלושה צלילים כאשר בינהם יש שני טונים.
טרצה קטנה – מירווח של שלושה צלילים כאשר בינהם טון וחצי.

 טרצה גדולה
 רישום בעברית – 3ג , באנגלית – 3M

 טרצה קטנה
 רישום בעברית – 3ק, באנגלית – 3m


סקסטה – מירווח בין צליל כלשהו לצליל השישי ממנו. קיימים שני סוגים של מירווח זה.
סקסטה גדולה – מירווח של שישה צלילים כאשר בינהם 4.5 טונים.
סקסטה קטנה – מירווח של שישה צלילים כאשר בינהם 4 טונים.


  סקסטה גדולה
  רישום בעברית – 6ג , באנגלית – 6M


  סקסטה קטנה
  רישום בעברית – 6ק , באנגלית – 6m

ספטימה – מירווח בין צליל כלשהו לצליל השביעי ממנו. קיימים שני סוגים ממרווח זה.
ספטימה גדולה – מירווח של שבעה צלילים, כאשר בינהם 5.5 טונים.
ספטימה קטנה  - מרווח של שבעה צלילים, כאשר בינהם 5 טונים.

 ספטימה גדולה
 רישום בעברית – 7ג , באנגלית – 7m
 
                          
                                              
 
  ספטימה קטנה
  רישום בעברית – 7ק , באנגלית – 7m

חלוקה נוספת של המרווחים


מרווחים קונסוננטים – מרווחים אלה הם מרווחים בעלי מצלול "נעים" לאוזן גם בהופעתם המלודית וגם בהופעתם ההרמונית. בינהם המרווחים הזכים : פרימה, אוקטבה, קווינטה, קוורטה.
טרצה גדולה, טרצה קטנה, סקסטה גדולה, סקסטה קטנ

מרווחים דיסוננטים – מרווחים אלה הם מרווחים בעלי מצלול "צורם" לאוזן. נשמעים מתוחים ודורשים פתרון. בינהם : סקונדה גדולה, סקונדה קטנה, ספטימה גדולה, ספטימה קטנה וטריטון ( ידובר בהמשך)

מרווחים מוגדלים ומוקטנים

מרווחים מוגדלים- כל מרווח זך או גדול, ניתן להגדיל בחצי טון נוסף. מרווח כזה יקרא מרווח מוגדל. ניתן להגדיל את המרווח על די הגבהת הצליל העליון או הנמכת הצליל התחתון.


   סקונדה מוגדלת                                                                      אוקטבה מוגדלת

מרווחים מוקטנים – כל מרווח זך או קטן, תינן להקטין בחצי טון נוסף. מרווח כזה יקרא מרוח מוקטן.

   טרצה מוקטנת                                                                      אוקטבה מוקטנת


טריטון- טריטון הוא מרווח שאיננו ברשימת המרווחים האבסלוטים מכיוון שהוא אלטרציה של של מרווח אחר. כפי ששמו מעיד מרווח זה הוא בעל שלושה טונים כאשר יש שתי דרכים להגיע אליו. הדרך הראשונה – לקחת מרווח של קוורטה (2.5) טון ולהגדיל אותה לשלוש. דרך שנייה – לקחת מרווח של קווינטה (3.5) טון ולהקטין אותה לשלוש. טריטון הוא למעשה קוורטה מוגדלת או קווינטה מוקטנת.
טריטון שייך לקבוצת המרווחים הדיסוננטים. הוא מרווח מתוח שדורש פתרון בעבר אף נקראה מרווח השטן.


  קווינטה מוקטנת = טריטון                  קוורטה מוגדלת =טריטון

אנהרמוניה- מצב בו לכל צליל יש יותר משם אחד. למשל: האנהרמוניה של דו דיאז הוא רה במול
( לוחצים על אותו קליד ושומעים אותו צליל אך השם שלו והרישום שלו הם שונים ). הארהרמוניה של לה במול הוא סול דיאז.
מרווחים אנהרמונים הם מרווחים בעלי אותו מספר טונים ואותם קלידים נלחצים במקלדת, אך השם שלהם הוא שונה. לתופעה זאת יש חשיבות רבה במוסיקה טונאלית בה יש הררכיה בין צלילים והתפקוד של כל צליל בסולם המז'ור והמינור הוא שונה. לכן יש הבדל בין דו דיאז לרה במול.
לדוגמא: דו ומי במול הוא מרווח של 1.5 טון, דה ורה דיאז הוא מרווח של 1.5 טון. שני המרווחים זהים מבחינת הטונים שלהם אך שונים בשמות שלהם. המרווח הראשון הוא טרצה קטנה והמרווח השני הוא סקונדה מוגדלת, עובדה זאת מקבלת משמעות בתוך מוסיקה טונאלית המבוססת על סולמות מז'ור/מינור והררכיה של צלילים. והתפקוד של כל מרווח יהיה שונה מבחינה מוסיקלית בתוך היצירה למרות שמבחינת האצבע מדובר רק בחתיכת פלסטיק.


                                         סקונדה מוגדלת        טרצה קטנה

מרווחים מעל אוקטבה

9 נונה – אוקטבה + סקונדה

10 דצימה – אוקטבה +טרצה

11 אונו דצימה – אוקטבה + קוורטה

12 דואו דצימה – אוקטבה + קווינטה

13 טרה דצימה – אוקטבה + סקסטה

*על מנת לשלוט הייטב במרווחים יש לדעת לנגן אותם, לתרגל את כתיבתם מבחינה תיאורטית בתווים, לזהות אותם ולשיר אותם. הדרך הטובה ביותר לתרגל שמיעת מרווחים היא לשיר אותם. ניתן להתאמן בסולפז' (כריאת תווים) או לקחת צליל בודד וממנו לשיר את כל המרווחים בעליה ובירידה.
הצמדה של מרווח מסויים לשיר מוכר, עוזרת לעתים לזהות את המרווח, לכן יש למצוא שירים מוכרים לכל מרווח ומרווח.

אקורדים

אקורד הוא צירוף של מספר צלילים ( לפחות שלושה צלילים ), המנוגנים בו זמנית. אק=ביחד וקורד=מיתר או צליל [יוונית].למעשה, אקורד נקרא אקורד גם כאשר הצלילים אינם מנוגנים יחד אלא אחד אחרי השני ( הבחנה זו דומה למרווח הרמוני או מלודי ). האקורד מהווה מרכיב מרכזי במוסיקה מערבית (פחות נפוץ במוסיקה מתרבויות אחרות), החל מתקופת הרנסאנס ועד ימנו, ולמעשה בעל תפקיד משמעותי במוסיקה טולאנית ובתורת ההרמוניה. אקורדים ומלודיה הולכים יד ביד, תומכים אחד בשני ואף נובעים אתד מהשני. לאקורדים גונים רבים, הופעות רבות ושימושים שונים. אקורד הוא איננו "סתם" צירוף של מספר צלילים, אלא סידור של צלילים לפי תיאוריה מוגדרת וברורה.

אקורדים משולשים Triad –

אקורד משולש בנוי משלושה צלילים. הצליל הראשון, זה שקובע את שם האקורד נקראה צליל היסוד או צליל השורש מעליו מופיע צליל הטרצה וצליל הקווינטה, הם קובעים את סוג האקורד בהתאם לסוג הטרצה וסוג הקווינטה. קיימים 4 סוגים של אקורד משולש. ניתן לבנות אקורד משולש על כל אחד מצלילי הסולם.

משולש מז'ורי – בנוי מצליל השורש הקובע את שמו של האקורד בהתאם לצליל (דו מז'ור, פה מז'ור). מעל צליל השורש טרצה גדולה וקווינטה זכה.

          אקורד דו מז'ור  C

       


משולש מינורי – בנוי מצליל השורש, מעליו טרצה קטנה  וקווינטה זכה.

          אקורד דו מינור   Cm 

משולש מוקטן – בנוי מצליל השורש מעליו טרצה קטנה וקווינטה מוקטנת.

          אקורד דו מוקטן    Cdim

         


משולש מוגדל- בנוי מצליל השורש ומעליו טרצה גדולה וקווינטה מוגדלת.

           אקורד דו מוגדל  Caug    או  C+                                        

                                                              

היפוכי אקורדים משולשים

אקורדים משולשים יכולים להופיע בהיפוכים שונים. אקורד משולש מורכב משלושה צלילים והיפוך האקורד נקבע לפי צליל הבס. כאשר צליל השורש נמצא בבס האקורד נמצא במצב יסודי. כאשר צליל הטרצה נמצא בבס זהו היפוך ראשון ושמו סקסטאקורד. כאשר צליל הקווינטה נמצא בבס זהו היפוך שני ושמו קוורט-סקסטאקורד.

  אקורד דו מז'ור במצב יסודי   C


  אקורד דו מז'ור בהיפוך ראשון – סקסטאקורד (צליל הטרצה מי נמצא בבס)                C/E

  אקורד דו מז'ור בהיפוך שני – קוורט-סקסטאקורד (צליל הקווינטה סול נמצא בבס)     C/G 

*חשוב לציין כי מה שקובע את ההיפוך הוא צליל הבס בלבד. סדר הצלילים המופיעים מעל צליל הבס אינו קובע דבר לגבי היפוך האקורד


   דו מז'ור סקסטאקורד

*ניתן לבנות היפוכי אקורדים מבל הסוגים (מז'ור, מינור, מוקטן ומוגדל)


*אקורדים בהיפוכים בדרך כלל משמשים כהרחבה  או גיוון של האקורד במצבו היסודי. מבחינה טונאלית 
  אקורדים בהיפוכים בדרך כלל שומרים על תפקידם ההרמוני אך נשמעים פחות יצ


ספטאקורדים

נקראים גם אקורדים מרובעים, כיוון שהם מורכבים מארבעה צלילים. בנוסף לשלושת הצלילים של האקורד המשולש (שורש, טרצה וקווינטה) נוסף צליל רביעי והוא צליל הספטימה (מהשורש). הספטימה יכולה להיות: ספטימה גדולה קטנה וגם מוקטנת.

סוגי האקורדים וצורות הרישום שלהם

מז'ור קטן – בנוי ממשולש מז'ורי + ספטימה קטנה

מז'ור גדול – בנוי ממשולש מז'ור + ספטימה גדולה


מינור קטן – בנוי ממשולש מינור + ספטימה קטנה

מינור גדול – בנוי ממשולש מינור + ספטימה גדולה


מוגדל קטן – בנוי ממשולש מוגדל + ספטימה קטנה


מוגדל גדול – בנוי ממשולש מוגדל + ספטימה גדולה


מוקטן קטן או חצי מוקטן – בנוי ממשולש מוקטן + ספטימה קטנה

מוקטן גדול – בנוי ממשולש מוקטן + ספטימה גדולה


מוקטן מוקטן – בנוי ממשולש מוקטן + ספטימה מוקטנת


היפוכי ספטאקורדים – ממש כמו באקורדים המשולשים גם בספטאקורדים קיימים מספר היפוכים. כאשר צליל השורש נמצא בבס, האקורד יהיה במצב יסודי. כאשר צליל הטרצה נמצא בבס, האקורד נקרא – קווינט-סקסטאקורד. כאשר צליל הקווינטה נמצא בבס, האקורד נקרא – טרצ-קוורטאקורד. כאשר צליל הספטימה נמצא בבס, האקורד נקרא – סקונדאקורד.


אקורד מז'ור קטן – מצב יסודי

אקורד מג'ור קטן – קווינט-סקסטאקורד  (צליל הטרצה נמצא בבס)

אקורד מזור קטן – טרצ-קוורטאקורד (צליל הקווינטה בבס)

אקורד מז'ור קטן – סקונדאקורד (צליל הספטימה בבס)

מודוסים

מודוסים הם למעשה סולמות כנסייתים שהיו אופיינים במוסיקה מתקופת ימי הביניים והרנסאנס. שימושם פחת בעידן הטונאלי ובפועל השתמשו רק בשני מודוסים הידועים כמז'ור ומינור. החל מהתקופה הרומנטית ניתן להבחין גם בשאר המודוסים וקיום הם אופיינים בסגנונות מוסיקה שונים בינהם רוק, פופ וג'אז. פירוש המילה "מודוס" הוא "אופן" ביוונית. כל מודוס הוא בעצם סידור של צלילים עוקבים בעלי מרווחים שונים ופורמולות מלודיות אשר מאפיינות כל מודוס ומודוס וקובעות את אופיו.
קיימים שבעה מודוסים שונים והם מבוססים על הסולמות המזור והמינור עם שינוי של אחד הצלילים.
אם כן, ניתן לחלק את המודוסים לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה יהיו המודוסים המבוססים על הסולם המז'ור ובקבוצה השניה יהיו המודוסים המבוססים על הסולם המינור.


מודוסים המבוססים על הסולם המז'ור


יוני – זהו למעשה סולם מז'ור "רגיל"

לידי – סולם מזור עם צליל רביעי מוגבה
 
מיקסולידי – סולם מז'ור עם צליל שביעי מונמך

מודוסים המבוססים על הסולם המינור


אאולי – זהו למעשה סולם מינור טבעי

דורי – סולם מינור עם צליל שישי מוגבה

פריגי – סולם מינור עם צליל שני מונמך

לוקרי – סולם מינור עם צליל שני וחמישי מונמכים


כל אחד מהמודוסים מתקיים ללא סימני התק ו"רק על הקלידים הלבנים של המקלדת" במקומות הבאים:

דו יוני

רה דורי

מי פריגי

פה לידי

סול מיקסולידי

לה אאולי

סי לוקרי


באופן כללי ניתן לבנות כל אחד מהמודוסים על כל שנים עשר הטונים. הדרך הטובה ביותר לבנות מודוס היא קודם לבנות את הסולם המז'ור או המינור (בהתאם למודוס) ולאחר מכן להנמיך או להגביה את הצליל הרצוי. למשל : על מנת לבנות פה פריגי יש לבנות קודם פה מינור ( הכולל 4 במולים – סי מי לה ורה ) ולאחר מכן להנמיך גם את הצליל השני – סול.

מעגל הקווינטות

מעגל הקווינטות מציג את סימני ההתק של הסולמות בסדר עולה לפי התקדמות של קווינטות. ניתן לראות בראש המעגל את סולם דו מז'ור והוא ללא סימני התק כלל. כאשר עולים קווינטה מדו ונעים ימינה בתוך המעגל אז מקבלים את סולם סול מז'ור ולו סימן התק אחד – פה דיאז ( שהוא גם הטון המוביל של סול ). וכך ממשיך מעגל הקווינטות, עולים קווינטה נוספת ולסולם הבא יהיו שני סימני התק  (סימן ההתק הקודם + הטון המוביל של הסולם החדש) וכן הלאה. כאשר נעים שמאלה במעגל והפעם יורדים קווינטה ( או עולים קוורטה ) מקבלים את הסולמות עם הבמולים.
על מנת למצוא את סימני ההתק של הסולמות המינוריים יש לעלות טרצה קטנה, להגיע לסולם המז'ור המקביל שלו ואלה יהיו גם סימני ההתק של הסולם המינור. דוגמה : על מנת למצוא מהם סימני ההתק הקיימים בסולם רה מינור, יש לעלות טרצה קטנה מרה ולהגיע לפה. בסולם פה מז'ור יש סימן התק אחד (סי במול) וכך יהיה  גם בסולם רה מינור.

רוצים לקבל עוד טעימות של תיאוריות מוסיקליות? צרו קשר באמצעות האתר או בטלפון : 1-700-500-881 וצוות יועצי הלימודים של מכללת BPM ישמחו לענות לכם על כל שאלה ולתת לך את המידע הדרוש   


:
:
:
:
...Loading...


בחר סוג חיפושselect
בחר קטגוריהselect
בחר תת קטגוריהselect